אנחנו משתפים
שערי דמעות לא ננעלו
היה זה מספר ימים לפני יום-כיפור. הטלפון בביתי צלצל. על הקו היה ידידי מזה מספר שנים, גסטרואנטרולוג ידוע, שטיפל בבני מאז אובחנה אצלו מחלת קרוהן.
הייתי מראשוני הפנטסה ודיאטת גוטשאל
בגיל 20 חליתי בקרוהן, היה זה בשנת תשנ"ה (1995). לאחר מספר חדשים, בהם סבלתי מכאבי בטן קשים, שלשולים נוראים וירידה במשקל, עברתי בדיקת קולנוסקופיה, בבדיקה
משבר כלי לאדם בריא
בגיל 19 התחילו הסימפטומים הראשונים למחלת קרוהן. הם נעלמו, ובמשך חמש שנים זכיתי ל"חופשה" מהם. בגיל 24 הופיעו מחדש, ושוב נעלמו, בגיל 26 פרצה המחלה
רפאינו ה' ונרפא
בגיל 28 חליתי בקוליטיס אולצורוזה. האבחון היה מהיר ונעשה על ידי דר' יעקובזון מביה"ח שערי צדק בירושלים. בתחילה, הדלקת הייתה רק בחלק הסופי של המעי
לאחר שלושה ניתוחים באה הישועה
בגיל 11 אובחנתי כחולת קרוהן ע"י ד"ר פז. טופלתי בגסטרו ילדים בבית חולים שערי צדק. בתחילה לקחתי רפאסל ופלגי'ל, אך הם לא הועילו. ולכן בגיל
שיפור מהותי
לפני 13 שנים, בהיותי בת 33, חליתי בקוליטיס אולצורוזה. לאחר כחצי שנה בה סבלתי מסימפטומים שונים, הובחנתי כחולת קוליטיס על ידי פרופ' אדלר מביה"ח ביקור
רוצים לשתף אותנו?
נשמח לשמוע ממכם, על ההתמודדות שלכם עם הדלקת, מה עוזר לכם ומה יש לכם לספר לנו!