בגיל 28 חליתי בקוליטיס אולצורוזה. האבחון היה מהיר ונעשה על ידי דר' יעקובזון מביה"ח שערי צדק בירושלים.

בתחילה, הדלקת הייתה רק בחלק הסופי של המעי הגס. טופלתי בבנטנזון שאכן עזר. אך לאחר שלושה חודשים יעילותה של התרופה פחתה. בנוסף היו לתרופה תופעות לוואי שהציקו לי. (תופעות הלוואי לא היו קשות, אך הפריעו לי)  פניתי לרפואה אלטרנטיבית, וניסיתי את כל סוגיה, תוך כדי הזנחה של הטיפול הקונבנציונאלי. בסיום הניסיונות נוכחתי כי לא מהם תבוא הישועה וחזרתי לטיפול הקונבנציונאלי.

עברתי בדיקת קולנוסקופיה והתברר ש"הצלחת" הטיפול האלטרנטיבי או ההזנחה של הטיפול הקונבנציונאלי, גרמה להידרדרות המצב. לאחר האבחון הראשוני אמר לי הרופא שהדלקת נמצאת רק בחלק הסופי של המעי הגס, וכעת הדלקת מופשטת על כל המעי. טופלתי בתרופות ומצבי היה סביר.

בגיל 40, כשתים עשרה שנה לאחר האבחון הראשוני של המחלה, חלה התלקחות חריפה. אושפזתי בבית חולים וטופלתי בקורטיזון דרך הוריד. הטיפול הועיל חלקית אבל לא ריפא אותי.

במהלך ימי אשפוזי בבית החולים התפתחה שיחה ביני לבין אישה, שאושפזה בחדרי בשל בעיה אחרת. היא סיפרה לי שקראה כתבה בעיתון "המודיע" אודות דיאטת גוטשל, ועל הספר "לצאת ממעגל הקסמים" שמתאר את הדיאטה. רכשתי את הספר ומיד ראיתי שהגישה היא רצינית – לטפל בקוליטיס תזונתית תוך כדי המשך הטיפול הקונבנציונאלי (לאחר הניסיון המר שהיה לי עם הרפואה האלטרנטיבית לא הייתי מתפתה לנסות רפואה האומרת לזנוח את הרפואה הקונבנציונאלית).

פניתי למר דוד רז לקבל הנחיות והתרשמתי מאד לטובה. למעשה עוד לפני שהתחלתי ליישם את הדיאטה נמנעתי במשך זמן מאכילת דגנים וראיתי שיפור. הדבר המריץ ושכנע אותי שלתזונה יש השפעה על קוליטיס.

התחלתי את הדיאטה מ"נקודת זינוק" טובה, כיון שטופלתי בפרדניזון והדלקת הייתה בשפל. אני מדגישה זאת, כיון שיש חולים המתחילים את הדיאטה עם מעי מודלק מאד, והשפעת הדיאטה במקרה כזה איטית בהרבה מאשר במקרה שלי.

ההתקדמות הייתה איטית ביחס לקרוהן, אולם לאחר חודש פסקו הדימומים שמהם סבלתי זמן רב. עובדה זו נסכה בי את הכוח להמשיך, וכך בסדר עולה ובאיטיות, חל שיפור במצבי.

לאחר כארבעה חודשים מתחילת הדיאטה, חלה נסיגה. טופלתי בפרדניזון והשפעת התרופה לטוב הייתה מהירה יותר. נוכחתי לדעת שהדיאטה משפרת את ה"ביצועים" של הפרדניזון על גופי וההחלמה הייתה מהירה בהרבה מאשר בפעמים הקודמות. לאחר פרק זמן נוסף הרופא החליף את הפרנדיזון בתרופה אחרת ששמה פורינטול (כמדומני שהיא שייכת למשפחת האימורן) במינון של 50 מ"ג.

כיום אני ממשיכה במינון זה על אף שמצבי השתפר מאד. לפני מספר חודשים ירדה כמות הכדוריות הלבנות בדם ל-3000, ובעקבות כך קיבלתי הנחייה להפסיק זמנית עם הפורינטול. לאחר פרק זמן  בו הפסקתי לקחת את התרופה היתה שקיעת דם גבוהה. מזה נוכחתי לדעת שבמקרה שלי הכרחי להמשיך בתרופות.

שנתיים לאחר התחלת הדיאטה עברתי קלונוסקופיה. ובחסדי השם המעיים היו נקיות לחלוטין. אני לתומי חשבתי כי הבראתי כליל מהקוליטיס והפחתתי בשמירה על הדיאטה. התוצאות לא אחרו לבוא, והמחלה התחילה שוב לתקוף. כמובן, מיד חזרתי לשמור על הדיאטה ומצבי השתפר ללא סימפטומים. כיום, ארבע וחצי שנים לאחר שהתחלתי עם הדיאטה מצבי מצוין ברוך השם.

ברצוני להבהיר שבקוליטיס תהליך הריפוי הוא איטי וממושך. הגעתי למצב של יציאות נורמאליות רק לאחר שלוש שנים. אמנם גם קודם לכן ראיתי שיפור עצום – מיציאות דמיות ליציאות לא דמיות, מאישה רתוקה למיטה הפכתי לאישה המתפקדת כרגיל, אך לכלל ריפוי גמור הגעתי רק כעבור שלוש שנים.

ברצוני גם לספר מניסיונן של אחרות. אנו קבוצה של חמש נשים הסובלות מקוליטיס ושומרות את הדיאטה, בקיצור "אחיות לצרה". מצבי הוא הטוב מכולן והאחרות לא זכו להגיע לריפוי מושלם. למרות זאת כולן שומרות באדיקות על הדיאטה כיון שגם הן חשות כי הדיאטה משפרת את מצבן. ממצב של דלקת פעילה וחוסר אפשרות לתפקוד בחיי היום יום, למצב של תפקוד מלא. כתוצאה משמירה קפדנית של הדיאטה הן מסוגלות לנהל את ביתן כראוי, וחלקן אף יוצאות לעבודה יום יומית.

עובדה זו מונעת כל אחת מאיתנו לנסות לחזור לתזונה רגילה, כיון שאנו חשות מייד בהתדרדרות המצב.

אסיים בתפילה "רפאנו השם ונרפא" אנו מבקשים שתבוא הרפואה מהשם יתברך, ללא תרופות או דיאטות.